חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

צה) מה הן המדרגות ה' ו' וז' שישנן בכל שם

תוכן

צה) מה הן המדרגות ה' ו' וז' שישנן בכל שם.
ענין המדרגות האלו מבוארים בדברי הרב בע"ח שער י"ח בדרוש רפ"ח ניצוצין. ונתבאר שם שיש להבחין בכל קומה את ההויה הפשוטה שבה, בבחינות אותיותיה ביושר וריבוע, ומבחינות החשבון דאותיות ביושר וריבוע. וכן את הוי'ה במילוי שבה, בבחינות אותיותיה ביושר וריבוע, ומבחינות החשבון דאותיות ביושר וריבוע. שהם ח' מדרגות.
פירוש הדברים. כי המילואים של הויות, המה בחינות המסך והעביות המתוקן בכלי המלכות שעליהם נעשה הזווג, ועל פיהם נמדדת הקומה של הפרצוף, כנודע. ומתוך שבחינת הממטה למעלה של הזווג הנקרא ראש אינו נבחן לבחינת כלים, אלא לשורש להם בלבד, משום שאין העביות שבאו"ח יכול להתעלות במשהו ממטה למעלה, כנודע. ע"כ נבחן תמיד כל ראש של פרצוף, שהוא בהוי"ה בלתי מילוי, כי המילוי, שפירושה עביות, אינו יכול להתעלות ממטה למעלה לע"ס דהוי'ה דראש, וע"כ הוא נבחן להוי'ה פשוטה בלי שום מילוי. 

לפיכך אין המילוי נבחן רק בבחי' ממעלה למטה של הזווג, שנקרא בשם גוף הפרצוף, משום שהמסך והעביות מתערב בהאו"ח היורד ממעלה למטה, ונעשה לכלים להלבשת האורות, כנודע. וע"כ כל גוף נבחן להוי'ה במילוי, אשר כל שבחה של הוי'ה ההיא ניכרת ומתבארת על פי המילוי שבה. משא"כ בראש, אין שיעורה של הקומה ניכרת שם, ואינה מתבארת לנו, משום שאין שם בחינת מילוי, שאין המילוי מתגלה ממטה למעלה כנ"ל, שהיא הוי'ה פשוטה תמיד בכל הקומות. וז"ס שאין לנו תפיסה והשגה בשום ראש, אלא בבחינת הגוף. 

ואחר שידענו היטב ההבחן בין הוי'ה פשוטה להוי'ה מליאה, יש עוד לידע ההבחן מאותיות של הוי'ה אל בחינות החשבון של האותיות מאותה ההוי'ה. ותדע, כי המסך והעביות המתוקן בכלי המלכות, שמעלית או"ח בעת הזווג הן מבחינת ממטה למעלה שהוא הראש, והן מבחינת ממעלה למטה שהוא הגוף, הנה המלכות ההיא נקראת תמיד בשם חשבון, משום שמדת השיעור קומה, וכל הבחינות שבפרצוף, תלוים רק בהמסך ועביות ההיא, בדומה לחשבון, המבאר לנו שיעור של המהותים בדיוק גמור. ועל פי זה נבחן תמיד בין עיקר מהותה של הקומה, דהיינו הט"ס הראשונות שבה, שהן עצם האותיות של ההוי'ה. ובין החשבון של אלו האותיות, דהיינו בחינת מלכות שבה. שמהות הע"ס של הקומה נקראת בשם עצמות האותיות דהוי'ה ההיא, ובחינת המלכות עם המסך ועביות שבה, המקבלת הזווג מאור העליון ומעלית או"ח, היא נקראת בשם הגימטריא והחשבון דאותיות שבהוי'ה ההיא. 

ואחר צמצום הב', שה"ת עלתה לעינים, והוציאה אח"פ מחוץ למדרגה, ונתחלקו כל המדרגות לב' בחינות, פנים ואחורים, כנודע. יצא לנו להבין בכל הוי'ה את בחינת הפנים שלה, ואת בחינת האחורים שבה. ואלו מתבטאים בהוי'ה ביושר, והוי'ה בריבוע. כי הוי"ה ביושר, דהיינו שאותיותיה כסדרן, נבחנת לבחינת פנים של הקומה, שהיא הג"ע שלה. והוי'ה בריבוע, כזה: י' י"ה יה"ו יהו"ה, נבחנת לבחינת אחורים של הקומה. 

ומעתה יצא לנו להבחין ד' מדרגות בכל קומה, הן בראש שלה, והן בגוף שלה. שהן: ב' מדרגות בעצמותן של הספירות, המכונות בשם אותיות של הוי'ה. א', בחינת הפנים דאותיות מהוי'ה דיושר, דהיינו ט"ס הראשונות מבחינת גו"ע שבה. ב', בחינת אחורים דאותה ההוי'ה, שהיא הריבוע שלה, דהיינו ט"ס הראשונות מבחינת אח"פ שבה. וכן יש ב' מדרגות בבחינת המלכיות של הקומות, הנקראות בשם חשבון של האותיות. א', היא החשבון של אותיות הוי'ה דיושר, שהוא המלכות המשמשת בזווג בבחינת הפנים של הקומה, דהיינו בגו"ע שבה. 

ב', היא החשבון שבאותיות דהוי'ה בריבוע, שהיא המלכות המשמשת בזווג בבחי' האחורים של הקומה, דהיינו אח"פ שבה. וזה נוהג בהכרח בין בראש ובין בגוף. הרי לך ד' מדרגות, פו"א דאותיות ופו"א דחשבון, בראש שנקרא בשם הוי'ה פשוטה. וד' מדרגות, פו"א דאותיות ופו"א דחשבון, בגוף שנקרא בשם הוי'ה במילוי. הנה נתבאר לך היטב ח' המדרגות שיש בכל קומה, שהרב עוסק בהם בענין ירידת רפ"ח ניצוצין, בע"ח שער י"ח. וכן כאן באות י' ואות כ"ו

והעיקר מה שצריכין להבין בהם לעניננו הוא, המדרגה הה' והו' והז' שהן ג' מדרגות הראשונות דמדרגות דגוף. שמדרגה הה' של הוי'ה דע"ב, הוא עצמות העשר אותיות דהוי'ה דיושר, יוד הי ויו הי, שהם ט"ס הראשונות דבחינת ע"ס דפנים דגוף מקומת ע"ב, דהיינו גו"ע שלה. ומדרגה ואו היא עצמות האותיות דהוי'ה במילוי ע"ב בבחינת הריבוע שבה, שהם יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי. שהם כ"ו אותיות, שפירושם ט"ס הראשונות דבחינת י"ס דאחורים דגוף מקומת ע"ב, דהיינו בחינת אח"פ שבה. ומדרגה הז', היא הגימטריא והחשבון של עשר האותיות דהוי'ה דיושר, דהיינו בחינת המלכות דבחינת ע"ס דפנים דגוף מקומת ע"ב. ואותם ח' המדרגות המתבארות בקומת ע"ב נוהגות בכל הקומות, בס"ג ומ"ה וב"ן, ד' מדרגות בראש שלהם נקרא הוי'ה פשוטה, וד' מדרגות בגוף שלהם הנקראת הוי'ה במילוי. (אות כ"ו).